כאן 11 · פריים-טיים כאן 11
התוכנית עוסקת בביקורת על פסק הדין של בג"ץ מ-2008 בנושא סיכולים ממוקדים, תוך הטלת אשמה על בית המשפט בגין חוסר יכולתו למנוע את התעצמות חמאס.
מרואיין לשעבר של ש"ב ומפקד פיקוד המרכז טוען שהשיקולים המדיניים והביטחוניים, ולא השיקול המשפטי, הם הדומיננטיים בקבלת החלטות על סיוע הומניטרי לעזה. הדיבור מתמקד בהשוואה בין המצב לפני ואחרי 7 באוקטובר, תוך ציטוט נתונים על כמות המשאיות שהגיעו לרצועה והדגשת המדיניות הממשלתית להבטחת שקט כלכלי.
בתוכנית רואיינו
- גרינברג
הקשר בין פוליטיקה ומדיניות לגל האלימות בקרב בני נוער
- יונתן
קושי הכלכלי והביטחוני של בעלי עסקים בצפון
- סהר מלכה
החלטה לפתוח עסק בזמן המלחמה
- דניאל פינסקי
הכנה להקיף את העולם בסירה ללא GPS
- אלי בכר
ביקורת על בג"ץ, סיכולים ממוקדים ומדיניות סיוע לעזה
- אבי עמית
קריאה להקמת ועדת חקירה לבדיקת בג"צ ודרגים מדיניים
- דינה זילבר
התנגדות לפוליטיזציה של משפחות השכולות וביקורת על בג"צ
- מואב ורדי
המתיחות הבינלאומית, דיווחים על ירי בבית הלבן ודבריו של טראמפ
- שרון
הערכת המצב הביטחוני והפוליטי באזור
- יאיר איטינגר
התרחשויות בהילולת הר מירון והפרת הנחיות המשטרה
- יואב בורוביץ'
סיום דרכו של רוני דיילה במכבי תל אביב בעקבות פרשת הטרדה מינית
״הפעם נראה שבאמירויות מגיבים בחריפות רבה מאוד לעובדה שהם, וצריך גם להגיד, הם היחידים לפחות כרגע שמותקפים באופן ממוקד ואגרסיבי ביותר מהצד של איראן.״
~44s
השמעה ותמלול
0sשעה באוקטובר, וגם אחרי הטבח.
3sיש לי לא מעט ניסיון גם כמפקד פיקוד המרכז וגם כראש אגף מבצעים, ואפילו לאחרונה בשירות מילואים ארוך במפקד החטופים.
13sאני חושב שהשיקולים המרכזיים לגבי סיוע הומניטרי נובעים קודם כל מדמותה הערכית של מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים לגרום להרעבה של מאות אלפי או מיליוני אזרחים,
27sשהם פוגשים אותנו הרבה לפני שהם מגבלות משפטיות פוגשות אותנו.
31sכמה בתוך תהליכי קבלת ההחלטות כפי שאתה ראית אותן,
35sהשיקול המשפטי, זה שבגץ קבע,
38sהוא דומיננטי?
40sמחסום הבגצי לצורך העניין הוא מאוד מאוד רחוק ולא משפיע,
45sכי הרבה לפני שהוא משפיע,
47sאז יש שיקולים אחרים שקשורים בעיקר לסוגיות של לגיטימציה בינלאומית.
53sאם הדברים האחדים של ניצן אינם מספיקים,
57sשימו לב לנתונים הבאים על היקף הסחורות שהועברו לרצועה בין השנים 2015 ו-2023 בהתאם להחלטות של הדרג המדיני והביטחוני.
70sהסיוע ההומניטרי היה גבוה בהרבה מהרף שעליו התחייבה בזמנו המדינה לבגץ.
76sכ-117 אלף משאיות בממוצע בכל שנה,
80sבעליהן מזון וציוד רפואי ועד לדלק וגז, כ-90 אלף משאיות של מלט,
86s21,000 משאיות של ברזל,
89s11,000 משאיות של ציוד תשתיות ו-382,000 משאיות של חצץ לבנייה.
99sב-2018 נוסף לכך גם מימון ישיר באמצעות הכסף הקטרי שמוזרם לרצועה ביוזמת ראש הממשלה נתניהו.
109sראש הממשלה, מה דעתה על הממשלת הכסף הקטרי לעזה אם זה מסייע בהרגעת הרוחות ברצועה?
115sאני עושה מה שאני יכול,
117sלהחזיר את השקט ביישובי הדרום.
121sהאסטרטגיה ברורה,
123sכלכלה תביא שקט בלי שום קשר לאילוץ משפטי שקבע כביכול בגץ.
130sשקט יענה בשקט,
133sאבל מי שמניף את ידו עלינו
136sנתקל בתגובה נחרצת ועוצמתית.
141sאלה הנחיות שניתנות גם בחדרי חדרים בדיונים הכי רגישים.
146sהנה כמה מסמכים שהתגלגלו לידינו.
149sכאן, לדוגמה, סיכום דיון מ-8 בנובמבר 2020 בראשות נתניהו.
154sכך מסכם ראש הממשלה
156sאנו מונחים על ידי שלושה אינטרסים שקט ויציבות מול הרצועה,
162sשבויים ונעדרים ומניעת התעצמות.
165sלאור המדיניות הזו שקבע נתניהו מנחה חד-משמעית להמשיך את הפרויקטים האלה,
171sהסיוע הקטרי,
173sוהוא אף מחדד את הצורך בהעברת סולר לרצועה,
177sהרחבת היבוא והייצור מהרצועה,
180sהכנסת תרופות והמשך הכנסת פועלים וסוחרים מהרצועה אל תוך שטח ישראל.
186sבהצלחה אחריו.
187sהמדיניות הזו נמשכת גם בתקופת ממשלת השינוי.
191sבספטמבר 2021 קובע ראש הממשלה בנט בסיכום דיון קבינט שנחשף כאן.
197sנדרש לבחון האם וכיצד ניתן להגיע לשקט ארוך טווח בעזה,
202sבדגש להעצמה במרכיב האזרחי-כלכלי.
206sראש הממשלה החליט להכניס מזוודות דולרים לחמאס,
210sואת מאשימה את בגץ מפסק דין מ-2008 שבגללו חמאס התעצם והיו לו את היכולות הכלכליות לבנות את המנהרות ולבצע את הטבח.
218sנכון.
219sזה מאוד פשוט.
221sראש הממשלה קיבל החלטה, בגלל בגץ. בעיניי, לא.
225sלא, לא, לא. נו, אבי.
228sזה פשוט סוגיה מדינית-ביטחונית שנמצאת
231sבליבת שיקול הדעת של ראש הממשלה.
234sובגץ נכנס לדיון הערכי הפוליטי, ואסור לו לעשות את זה.
238sאפילו אחרי 7 באוקטובר חזרה ממשלת ישראל, זו שמאשימה את בגץ בדיעבד,
246sלהורות על העברת דלק, מזון וסיוע הומניטרי נרחב לתוך הרצועה.
252sלפי דיווחי מתאם הממשלה בשטחים,
255sכיום נכנסות לעזה בכל שבוע בממוצע 4,200 משאיות של מזון, ציוד רפואי,
261sדלק וגז, כלומר מעל 200,000 משאיות בשנה לעומת 117,000 לפני 7 באוקטובר.
271sגם פה מדובר בהנחיה מדינית כפי שעולה ממסמך מיולי האחרון שנחשף כאן ומתעד סיכום שיחה ביטחונית בהובלת ראש הממשלה נתניהו ובהשתתפות בין היתר של שר הביטחון כץ והרמטכ״ל זמיר שבה מסכם נתניהו.
288sראש הממשלה מבהיר כי אין מדיניות של הרעבה בעזה מצד ישראל ומאשר לקדם מהלך יזום הכולל פתיחת צירים הומניטריים. לנתניהו גם חשוב שיודגש, מדובר ביוזמה ישראלית ולא במהלך שנכפה. יש להציג זאת באופן תקשורתי ברור. אתה עסקת בליבת המשא ומתן בנושא החטופים.
311sהאם הכנסת משאיות מדי יום של סיוע הומניטרי
314sלרצועת עזה הייתה כתוצאה מהחלטת בגץ או כתוצאה ממדיניות של ממשלת ישראל? הסוגיות האלה היו בהתייעצויות הביטחוניות אצל ראש הממשלה.
325sהמספר נקבע במשא ומתן, שממשלת ישראל אישרה אותו בסופו של דבר, אבל דווקא שם לא היו הרבה חילוקי דעות גם בתוך מערכת הביטחון וגם בין מערכת הביטחון לדרג המדיני.
337sבוודאי שלא היה פה איזשהו היבט משפטי.
341sדוגמה נוספת שמובלטת בדוח שאימצה הממשלה,
345sנוגעת לשאלה האם בג״ץ הוא שמנע מצה״ל לפעול לחיסול בכירי החמאס באמצעות סיכולים ממוקדים.
353sאיך ישראל הגיעה לשיגעון הזה שהיא מעדיפה את חיי חיילי האויב על פני חייליה שלו? הפרשנות שבה שבג״ץ הכיל באותו פסק דין סיכולים ממוקדים מ-2006 היא פרשנות קיצונית שמסכנת את ידי לוחמינו.
368sבניסיון להוכיח זאת בימין לוקחים אותנו שוב כמעט 20 שנה אחורה
373sלתקופת האינתיפאדה השנייה.
375sאנחנו מדברים על התקופה שטרור משתולל, אוטובוסים מתפוצצים, מסעדות מתפוצצות,
392sאנשים נרצחים על ימין ושמאל.
394sחבל מתאבד מפוצץ עצמו בקאפה מומנט. 21 אזרחים נרצחים. לצערי, גם הרוגים וגם פיצויים.
402sחודש הדמים של מרץ 2002,
405s121 נרצחים ישראלים בחודש אחד בלבד. היה טרור באמת ברמות של כל יומיים, איזה פיגוע גדול.
414sהצבא הגיע למסקנה,
416sצריכים לעבור לאיזושהי תפיסה אחרת ולפגוע במכווני הטרור, המפקדים. לבצע להם סיכול ממוקד. כן, רק שעוד לא קראו לזה סיכול ממוקד.
426sהיעד הפעם הוא מחלד חמד,
428sמפקד הזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי,
432sסרי אל-קודס ביעתא.
435sסיכולים עוקבים, אני מפתח את זה עוד כשהייתי אלוף פיקוד.
440sבעצם הבנו שצריך להיות איזשהו חמ״ל שאומר,
443sזה הוא,
444sזה היה מחבל, מופלל.
447sואז יש יכולת צבאית לפגוע בו במדויק.
450sכמובן, עם השתדלות מאוד גדולה לא לפגוע בלא מעורבים.
457sלסדר את זה משפטית.
459sכי לא היה לנו כל כך על מה להתבסס, העולם,
461sאני רוצה להזכיר, זה טרום 9-11.
467sאני אלי בכר,
468sעבדתי בשב״כ 25 שנה, עמיחה יין.
471sהייתי היועץ המשפטי של השירות בתפקיד האחרון.
474sאיך מגיע לשולחנך הנושא של הסיכולים הממוקדים?
478sהצבא והשב״כ קבעו מערכת כללים של פגיעה בבלתי מעורבים,
484sשל פעולה רק כאשר אי אפשר לעצור. זה לא דבר קטן, אנשים נהרגים. אבל איפה הכללים האלה נקבעים? אצלנו וגם בצה״ל.
492sאחד המקרים הראשונים שבהם התעוררת הדילמה לגבי ביצוע סיכול ממוקד הוא האיש הזה,
500sסאלח שחאדה,
501sמי שהיה ראש הזרוע הצבאית של החמאס ביהודה ושומרון ובעזה.
506sסאלח שחאדה הוא חבל מנוול.
509sאנחנו מחפשים אותו ומצליחים לעלות עליו.
512sמזדמן שהוא מתמקם בבית בין שלוש קומות.
516sאנחנו מקיימים דיון על באיזה נסיבות אנחנו נפגע בו, עם אשתו, בלי אשתו. ברור שאשתו תמיד איתו.
522sאמרנו, אין מה לעשות, אנחנו נפגע בו.
525sצאלח שחאדה, בכיר בחמאס שעל ביתו הוטלף פצצה במשקל טונה.
530sהוא אמנם חוסל,
531sאך עיתו נהרגו 14 פלסטינים, בהם שמונה ילדים.
535sמסתבר לנו שהרגנו עוד 14 בלתי מעורבים.
539sכמובן שזה מיד יוצא רעש, הנה אנחנו הרגנו 14 בלתי מעורבים, גם ילדים היו שם.
545sהפעולה בעזה מעוררת גל של גינויים ממדינות המערב.
552sהמצאה הבינלאומית, יחד עם התרבות המקרים שבהם ביצעה ישראל סיכולים ממוקדים,
562sמובילים להגשת עתירה לבגץ.
575sבחנו את הסוגיה והחלטנו שיש מקום להגיש עתירה.
578sלשאול האם הריגה של אותם יעדים ומה שנראה כחוסר מידתיות באמצעי הזה, הוא חוקי עונש.
588sזה יימשך לא פחות מ-4